פעם בחודש
בשישי ערב שבת תשימי לב לשתות כל היום מים ובעיקר לפני הדלקת נרות.
2 כוסות מים לפני הדלקת נרות יספיקו כדי לא להגיע צמאה לסעודה.
אם בבוקר אנחנו אוכלות פירות, ובכל סעודה יש לנו 60% ירק אז יש לנו הרבה נוזלים. כשצמאים תמיד אפשר / צריך לשתות.
כותב לנו הרמב”ם לעולם לא יאכל אדם אלא כשהו רעב ולא ישתה אלא כשהו צמא.
תשימי גרעיני דלעת, אצלנו בבית אלה שקדי המרק. הם מחסנים של אבץ.
ציה אפשר להוסיף לסלט ירקות.
לא מומלץ לבשל ציה, היא מאבדת את האומגה 3 שבה.
אפשר לאכול את כל סוגי הזרעים והאגוזים – לא קלויים!!! – בארוחת ביניים.
שימו לב לכמויות הם מכילים המון שומן.
אפשר לאכול בארוחה 4-5 זיתים ומלפפונים חמוצים.
תכולה המלח שלהם מאוד גבוהה מה שגורם להם “לפתוח את התיאבון”.
לא הזיתים ולא המלפפונים החמוצים הם מזון שיש בו ערך תזונתי. (בגלל תהליך ההחמצה התעשיתי)
בזום השלישי דיברנו על בריאות המוח. דברנו על זה שאנחנו רוצים כמה שפחות להשתמש בקופסאות שימורים בגלל האלומיניום שעובר את מחסום דם המוח והורג לנו את תאי המוח.
אם מתעלמים מהאלומניום אז הפטריות בסדר.
סוכר זו התמכרות, זה הצורך הכמעט בלתי נשלט הזה במתוק.
עוגה כרגע אפשר לאכול רק לכבוד שבת, ומעט.
אנחנו לא אוכלים עוגות או מיני מתיקה באמצע השבוע בכלל.
זה ממש לא חלק מאורח חיים בריא גם אם זה מקמח כוסמין.
זה לא חוק או כלל.
הרמב”ם כותב בהילכות דעות “ולא ישן ביום”.
כשחיים נכון באורח חיים בריא, עם הזמן פוחת הצורך לישון ביום, וזה מגיע למצב שפשוט אי אפשר לישון ביום.
זה לא אומר שצריך לעבוד כל הזמן.
אפשר לקחת פסק זמן “להרים רגליים ” על ספה או כורסא, לנוח מעט, לקרא משהו, להקשיב לשיעור ועוד.
במקרה כזה ארוחת הערב תהיה שעתיים לפני הספורט.
ואחרי הספורט אפשר לאכול פרי או שניים.
אנחנו לא רוצים לאכול אחרי השעה 19:00 הכי מאוחר, כדי לאפשר למערכת הניקוי ומערכת החיסון לעבוד.