כשאנחנו באים ללמוד את כל נושא המחלות אנחנו חייבות לזכור שהעולם נברא שלם ומושלם ואין דבר שאין לו תכלית.
מחלה- הפרה של האיזון בגוף.
לחיידקים יש שליחות חשובה בשמירה על בריאות הגוף.
החיידקים הם פועלי הניקיון בגוף שלנו. הם מפרקים את החומרים האורגניים שלגוף אין צורך בהם.
כל האורגניזם בגוף שלנו הוא חומר פעיל מוליך חיות. כל יום במחזוריות חלק מהתאים מסיימים את תפקידם ומתים ותאים חדשים נוצרים, זהו חלק מתהליך של חילוף חומרים.
כל סוגי החיידקים חיים בגוף שלנו כל הזמן! כל סוג של חיידקים אחראי על פרוק פסולת מסוימת באזור מסוים.
כשאנחנו נפצעים החיידקים אחראים על פינוי הרקמה הפגועה יכנסו מיד לפעולה. יפנו את הרקמה הפגועה על מנת לאפשר צמיחה של תאים שתסגור את המקום.
מה יקרה עם נחטא את מקום הפציעה?
ניצור שכבה סטרילית ללא חיידקים. השמדנו את כוחות ההצלה. עכשיו יעבור זמן עד שיתחילו לפעול חיידקים שונים שתפקידם לחדור לעומק הרקמה. החיטוי פוגע באיזון.
לכל מחלה יש פרק זמן קבוע! עם עקומת חום משלה!
גובה החום אינו מראה על החמרת המחלה!
יש כמות חיידקים שהגוף יכול לסבול ללא חום ורק מעל כמות מסוימת יעלה החום, כך שתמיד צריך הגוף לטפל באותה כמות של חיידקים.
שלשול, הקאה, שעול, פריחה, נפיחות, חום, לכל אחת מתופעות לא נעימות אלה יש תפקיד בתהליכי ניקוי הגוף. אין מצב בו נפסיק את ההתרחשיות האלה, בכל צורה שלא תהיה, ללא גרימת נזק לגוף.
בהנהגות הבריאות בשער הרביעי כותב לנו הרמב”ם:
” לו תיזהר ותשמור בתכלית כוונתך, אי אפשר מבלי מקרים קטנים שיתחדשו תמיד בגוף האדם והמשל: פעם ירכך הטבע מעט ופעם ייבש מעט, או ירגיש מעט כאב בראשו, או יכאב לו מקום אחד מגופו כאב מעט, וכיוצא בהם.
והישמר מאד מאד שלא תתחיל לרפאות זה, ולא תמהר לקחת הרפואות שמתכוונים להסיר בהן זה החולי המועט – וזה, כי הטבע מספיק בהדומים לאלו הדברים, ולא יצטרך לעזור ברפואות,
אלא יישאר עם הנהגתו הבריאה והטובה. כי אתה כשתקח לרפאות אלו המקרים הקטנים, הנה אתה בין שני דברים: או שתהיה פעולתך טעות, ויהיה זה ההפך ממה שרצה אותו הטבע, ותפסידהו וירבה הנזק – או שתהיה פעולתך ישרה, ותשיב את הטבע את פעולתו הטבעית – ותלמד טבעך העצלות ותשיבו שלא יעשה מה שראוי, כי אם בעזר מן החוץ…. כבר התבאר, כי הטוב להניח לטבע, וכן ראוי שיעשה לכל דבר שאין סכנה בו”.
כשיוצאים מתוך הנחה שאין דבר בעולם שאין לו תכלית, ניתן להבין שגם לעליה בטמפרטורת הגוף יש תפקיד, למעשה מס’ תפקידים.
תפקיד החום הוא לדאוג “להשכיב אותנו במיטה”. אדם חולה חייב מנוחה מוחלטת על מנת לאפשר למערכות הגוף להתמודד עם המחלה. בכדי שמערכת החיסון תעבוד ביעילות אנחנו צריכים לישון.
תפקיד החום הוא להוריד לנו את התיאבון.במצב של חום נהרסים האנזימים שדרושים לעיכול. אנחנו יודעים שמערכת העיכול זו המערכת שצורכת הכי הרבה אנרגיה בגוף וכשהיא עובדת אין אנרגיה מספיקה למערכת החיסונית. יום יומיים לפני הופעת החום ירד לנו התיאבון ע”מ שלא יהיה מזון במערכת העיכול שהחום יעלה. בצום יש עליה גדולה בכמות החומרים ממערכת החיסון. אינטרפרון הוא חומר חיסוני רב עוצמה כנגד זיהומים שנוצר רק בצום.
התפקיד החשוב ביותר של החום הוא לעצור את התרבות החיידקים. אנחנו צריכים את החיידקים לפעולות של פרוק פסולת ופינויה. אבל אסור לנו לתת להם להתרבות ללא פיקוח. לכל חיידק יש את הטמפרטורה שבה הוא לא יכול יותר להתרבות. לכן החום הוא זה ששולט בכמות החיידקים. לכל מחלה יש חום אופייני לה. לדוגמא: בשפעת החום בד”כ יגיע ל38.5 מעלות, באנגינה החום יעלה ל – 39.5 מעלות ולפעמים אפילו יותר. תאי הדם הלבנים מתרבים מגבירים את פעילותם ככל שהחום עולה. החום יישאר גבוה כל עוד והכדוריות הלבנות לא סיימו את תפקידן לבלוע את כל החיידקים המיותרים.
רשימת עשה ואל תעשה בזמן מחלה!
- בפציעות שטחיות או חתכים, נרחץ את המקום במים וסבון ולא נחטא בחומרי חיטוי.
- נשתדל לא להוריד את החום בעזרת תרופות (לא כולל תינוקות או ילדים עם נטייה להתכווצויות ופירקוסים)
- במצב של חום נעשה רטייה לחה על המותן ועליה צעיף חם.
- לילדים קטנים נלביש גופיה לחה ועליה חולצה יבשה בהתאם לעונת השנה.
- בזמן מחלה ראוי להפחית ולהתאים את כמות המזון בסדר הבא: נתחיל ונוריד את החלבונים, אם לא תשתפר ההרגשה, נוריד את הפחמימות, במידה ותהליך המחלה ממשיך, נוריד את הירקות ונשאר עם הפירות. במצבים של חום רצוי לא לאכול. בתהליך ההחלמה נחזיר לתפריט את המזונות בסדר הפוך. נתחיל באכילת פירות, נמשיך לאכילת ירקות, נוסיף את הפחמימות ורק כשנרגיש ששבנו לבריאות טובה נחזיר את החלבונים לתפריט.
- במחלה מלווה בחום חובה לשתות!
- בזמן מחלה חובה לנוח!
- להרבות בצחוק!
| הדרך היחידה למנוע התרבות חיידקים והתפתחות מחלות היא שמירה על אורח חיים בריא. שמירה על איכות המזון הנכנס לגופנו, שימת לב לשעות השינה, הקפדה על פעילות גופנית וחשיבה חיובית, הכרת הטוב ואופטימיות. |