כישלון = הצלחה

כישלון = הצלחה

למה אנחנו רוצים לרדת במשקל, באמת רוצים, ובכל זאת אוכלים עוגות ושוקולד?

למה אנחנו רוצים לעשות פעילות גופנית, באמת רוצים, ובכל זאת לא מוצאים לזה את הזמן?

למה אנחנו אוכלים “חרימה” כשאנחנו יודעים איזה צרבת תגיע אחר כך?

האם אנחנו חסרי תקנה?

מה באמת קורה לנו?

על כח הרצון שלנו פועלים מספר פרמטרים. האמונות שלנו, מערכת הערכים שלנו, ניסיונות העבר, ידע שצברנו ועוד… כח הרצון זו מערכת שצריכה תרגול. וטבעו של תרגול שיש בו הצלחות ויש בו ניסיונות שלא צלחו.

אין דרך לתרגל משהו שנחווה בו רק הצלחות.      נכון   /    לא נכון

במחשבה ראשונה נסמן את המשפט הזה כנכון, אבל למעשה המשפט הזה לא נכון. בתהליך תרגול אין כישלונות. כל “כישלון” הוא הצלחה והתקדמות בתהליך. בואו ניקח לדוגמא תינוק שמתחיל לתרגל עמידה או הליכה. הוא מנסה ונופל, מנסה ונופל. האם הנפילה היא כישלון? ממש לא! הנפילה היא דרך לימוד של המוח ומערכת שיווי המשקל, בכל נפילה במח לומד מה צריך לתקן כדי להתייצב. בעולם העסקי / שיווקי, בתחום של מכירות, אין אפשרות של 100% הצלחה. כל מי שמתעניין – רוכש, כל מי שנכנס לחנות – קונה, יש סטטיסטיקה מסויימת. לקוח שלא קנה או רכש זה לא כישלון, זה עוד לקוח שמקדם את זה שיגיע ויקנה, זה חלק מהתהליך. כמה ניסיונות צריך טבח / קונדיטור כדי להגיע למתכון “מנצח”? האם יש כאן כישלונות? ודאי שלא, יש תהליך של ניסוי והתפתחות שנכון לכל תחומי החיים.

בהבנה שאין הצלחות וכישלונות יש תהליכים ניתן להבין את רבי נחמן מברסלב שאומר “אין ייאוש בעולם כלל” (ליקוטי מהרן)

הכישלון היחיד הוא הפסקת תהליך ההתפתחות בעקבות המחשבה על ” הכישלונות” שלנו.

בחברת X (לשעבר גוגל X) שעוסקת בפיתוח של המצאות טכנולוגיות חדשניות, כמו רכב ללא נהג, מתגמלים צוותים על … כישלון. היינו מצפים לראות תגמול על הצלחה, אלא, שלהצליח כולם רוצים, עצם ההצלחה היא הגמול. מי רוצה לספר על כישלונות, הכישלונות מרפים את ידינו, משתקים אותנו, ומפריעים לנו להמשיך בתהליך ההתפתחות. לתגמל כישלון זה שינוי מחשבתי, שינוי השפה, הגעה להבנה העמוקה שאין דבר כזה שנקרא כישלון.

כישלון = ניסיון

כישלון = למידה

כישלון הוא הדרך להצלחה.

הצלחה היא המעבר שלנו מכישלון לכישלון מבלי שנאבד התלהבות. (וינסטון צ’רצ’יל)